כל מה שרצית לדעת על הגדלת שדיים 

שדיים של אישה מהווים מאז ומעולם סמל לנשיות ולפריון ומוקד משיכה מיני ואסתטי. שיפור צורתו של שד קטן או לא מפותח נעשה ע"י השתלת תותב סיליקון. התותב הוא מעין שקית עגולה המלאה בסיליקון ג'ל או במים פיזיולוגיים. מגע בתותב סיליקון מגלה שצמיגותו דומה לזו של שד נורמאלי. בישראל הסוג הנפוץ הוא תותב הממולא בג'ל סיליקון בעיקר בגלל התחושה הטבעית שהוא מעניק ולאחר שבטיחותו נבדקה והוא אושר לשימוש במרבית מדינות העולם. ישנם מספר סוגים של תותבים והתאמת הסוג והגודל תעשה בפגישה עם המנתח/ת. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית. השיטה המקובלת ביותר היא לבצע חתך באורך של ?4-5 ס"מ באזור הקפל התת-שדי ודרכה יצירת כיס מתחת לשד או מתחת לשריר החזה. לתוך הכיס הזה מוכנסת תותבת סיליקון. בהמשך סגירת החתך באמצעות תפרים וחבישת השדיים ע"י חזייה או חבישת לחץ. ניתן לבצע את הניתוח גם בחתך סביב העטרה או בחתך דרך בית השחי. נשים רבות מבלבלות בין הגדלת שדיים להרמת שדיים. שדיים קטנים ונפולים מצריכים ניתוח הרמה בנוסף לניתוח להגדלת השד. הגדלת שדיים לבד למעשה מחמירה את צניחת השדיים בעתיד כיון שעל העור והרקמות של השד להתמודד עם תוספת המשקל. ניתוח הגדלה עם הרמה ניתן לביצוע אם כי הוא מהמורכבים שבניתוחי השד והוא מקפל בתוכו את הסיבוכים של שתי הפעולות גם יחד. את השתל ניתן להכניס מתחת לשד (תמונה שמאלית) או מתחת לשריר (תמונה ימנית). הכנסת השתל מתחת לשריר שכיחה יותר הסיכון להתכווצות הקפסולה נמוך יותר השתל פחות מפריע בממוגרפיה. התוצאה האסטטית טובה יותר בנשים עם שדיים קטנים ופחות טובה בנשים העוסקות בפיתוח שרירים. הכאבים לאחר הניתוח חזקים יותר וההחלמה ממושכת יותר. כאשר מכניסים את השתל מעל השריר מתחת לרקמת השד הסיכון להתכווצות הקפסולה ולכפלים שנראים במיוחד בחלק העליון (Rippling) גדול יותר. השתל עלול להפריע לממוגרפיה ודורש זוויות צילום נוספות במקרה זה. כאשר יש מספיק רקמת שד והשתל לא גדול הכנסת השתל מתחת לשד פשוטה יותר וההחלמה קלה יותר. מאת : ד''ר אלדד זילברשטיין, מנהל פורום פלסטיקה בפורטל העיר באר שבע www.beer7.biz www.forum.il-biz.com